המיתולוגיה המשפחתית גורסת כי הספרים ליוו אותי כבר בגיל 4....
את שנות ילדותי הראשונות העברתי בבירת לטביה, ריגה, מוקפת מבוגרים, אוהבים מאד ודואגים אך גם טרודים ועסוקים.... את אחותי מיכל (אהבת נפשי) "קיבלתי מהורי במתנה" רק בגיל 9, כך שנאלצתי לתמרן ולמצוא חברים חלופיים...
החברים הראשונים התגלו כספרי ילדים בשפה הרוסית שהומרו לספרים בעברית לאחר העליה לישראל ב 79.
כמה מהם הפכו ממש לאבני דרך בשבילי.
אחרי בניית הרשימה שמתי לב שהרבה רומנטיקה מעורבת פה...
טוב, בכל זאת, בת מזל דגים...
אני רואה את עצמי כברת מזל על ההתמכרות שלי שמאפשרת לי לברוח לספרים, אם מתוך הנאה גרידא ומנוחה ואם מתוך חיפוש מפלט ממציאות לא פשוטה. מצאתי את עצמי קוראת בשקיקה ברגעים הכי קשים בחיים שלי. הספרים במקרה שלי הם לא רק צ'ופר אלא כלי להתחזקות ולהתרוממות בתקופות מורכבות.
מגיל 10 התחלתי לנהל רישום של הספרים אותם קראתי. המחברת עצמה נראית כמו ממצא ארכיאולוגי, והסיבה לכך שאני ממשיכה עד היום, לא ממש ברורה לי, אבל זה כבר חלק מההווי המשפחתי. אמא שוב רושמת במחברת הבלויה שלה ואפילו מושא לחיקוי (לא לזמן רב לצערי) של הילדים.
מצרפת פה רשימה חלקית ביותר של ספרים שנקראו ו"נחרטו" כל אחד בדרכו שלו...
אליפים
אסתר שטרייט ורצל
אליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיולים, בתחרויות ואף בשביתות) מאחדים ומלכדים אותם. במאבק נגד הדלידים הם יוצאים מנצחים. כלפי חוץ הם חבורה עליזה ורעשנית, שוחרת הרפתקאות ואתגרים. אבל בסתר ליבם פנימה שוכן בכל אחד מהם חותם עולמו האישי - מיתר רגש של צער ושמחה, של ידידות ואהבה, של זכרון וחלום. זהו ספרה השמיני של הסופרת. מי שאהב את אורי, לבטח יאהב גם את רוני, קטנצ`יק ואילנה - גיבורי הספר הזה.
הוצאת עמיחי, 402 עמ'
והילד הזה הוא אני...
יהודה אטלס
"והילד הזה הוא אני", הוא ספר שירי ילדים שיצא לאור בשנת 1977, לווה באיורים בלתי נשכחים של דני קרמן.
הוצאת כתר, 46 עמ'
הנסיך הקטן
אנטואן דה סנט-אכזופרי
"הנסיך הקטן" (בצרפתית: Le Petit Prince, 1943) הוא ספרו המפורסם ביותר של הסופר הצרפתי אנטואן דה סנט-אכזופרי, שכתב אותו, ככל הנראה, בעת שהותו במלון בניו יורק.
בעודו כתוב ומאויר כספר ילדים, ב"נסיך הקטן" באים לידי ביטוי מספר רעיונות מעמיקים בנוגע לחיים ולאהבה, המעוררים תהיה אם אמנם הוא כזה. ההקדשה: "לליאון ורת, כשהיה ילד קטן", מרמזת לכך שהספר מכוון לזיכרון הילדות הנוסטלגי של הקוראים המבוגרים, ולא דווקא לילדים.
הוצאת עם עובד, 88 עמ'
הפרופיל שלי באתר סימניה
הגשרים של מחוז מדיסן
רוברט ג'ימס וולר
סיפור אהבה קורע לב של שני אנשים באמצע החיים... שיפור עם סוף לא ממומש...
למי "שאינו מטיב לכת", ממליצה לא לוותר על הגרסה הקולנועית המשובחת בכיכובם של מריל סטריפ וקלינט איסטווד.
הוצאת מודן, 144 עמ'
כל החיים לפניו
אמיל ז'ראר (רומן גארי)
מערכת יחסים מרגשת עד דמעות בים רוזה, ניצולת שואה, זונה לשעבר לבים מומו יתום צפון אפריקאי, ברובע מהגרים פריסאי , של שנות ה 70.
גם פה ישנה חלופה בדמות סרט צרפתי מ 1978 שאף זיכה את סימון סניורה באוסקר על משחקה בתפקיד הראשי.
הוצאת עם עובד, 198 עמ'
אשתו של הנוסע בזמן
אודרי ניפרנגר
שוב אהבה... אבל איזו אהבה, חוצת גבולות ומימדי זמן...
גם פה יש עיבוד לסרט, לא הכי מוצלח לטעמי. הסופרת ניסתה את מזלה בספר נוסף "תאומות ושקרים" אבל לא הצליחה לשחזר את ההצלחה הפנומנלית של הסיפור המדהים הזה....
הוצאת זמורה ביתן 464 עמ'
פרש הברונזה, טטיאנה ואלכסנדר, גן הקיץ
פאולינה סיימנוס
הספר שעשיתי לו הכי הרבה promotion בכל ימי חיי.
אולי כי הסיפור מתחיל ברוסיה של מלחמת העולם השניה, תקופה שמהווה חלק מההיסטוריה המשפחתית שלי, אולי התרבות הרוסית אבל בטח שהאהבה האדירה של דמויות גדולות מהחיים.
אני מקנאה במי שעוד לא קראה.. (מצטערת על האפליה הג'נדרית, פשוט עוד לא יצא לי להתקל בזכר שקרא, נהנה ודמע מרומן). מספיק לראות את עשרות חוות הדעת של הקוראים בכל אתר ספרים אפשרי ולהבין
כל הספרים בהוצאת מודן
אשמת הכוכבים
ג'ון גרין
הוא סיפור אהבה בלתי–נשכח, מן הסוג ששובר את הלב ומרחיב אותו בעת ובעונה אחת. זהו סיפורה של אהבה הניצתת בין שני גיבורים לא שגרתיים, שדווקא נסיבות חייהם המיוחדות גורמות לה להיות עזה יותר וגורלית יותר. ספרו של ג׳ון גרין הוא רומן נועז, מחוצף ורענן, רצוף תובנות מטלטלות על החיים, על האהבה ועל המוות, הבוחן באופן מבריק ומצחיק את העניין המרגש והטרגי שנקרא לחיות ולאהוב.
הוצאת ידיעות 283 עמ'